ע"א 1367/06, אנוך מעוז יעל ואח' נ' מקפת החדשה-ניהול קרנות פנסיה ותגמולים בע"מ ואח'
כב' הש' שנלר,כב' הש' ורדי, כב' הש' לבהר שרון
02.09.2009
העובדות:
1. המנוח נהרג בתאונת דרכים ביום 15.10.2001. המערערים (האלמנה וילדיו הקטינים), הם שאיריו של המנוח, הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 נגד המשיבות. במהלך הדיונים בתיק העיקרי התברר למשיבות כי המנוח היה חבר במקפת, וכי מקפת משלמת למערערים עקב פטירתו תשלומים כשאירים (להלן - תשלומי הפנסיה). במטרה למנוע מצב של פיצוי כפול (למערערים ולמקפת) הגישו המשיבות תובענה בדרך של טען ביניים וביקשו כי בית משפט קמא יקבע למי עליהן לשלם את תשלומי הפנסיה. השאלה הייתה שאלה של פרשנות: כיצד יש לסווג את המערכת החוזית שבין המנוח לבין מקפת, האם כחוזה ביטוח או כחוזה פנסיוני. בית משפט קמא, הגיע למסקנה כי המדובר הוא בחוזה פנסיוני, וככזה על המשיבות לשלם את הכספים למקפת ולא למערערים.
החלטה:
2. תשלומי הפנסיה המגיעים לנפגע אינם בבחינת חוזה ביטוח, ועל-כן מחד גיסא, יש לנכות סכומים אלה מסכום הפיצויים שנפסק לטובתו של הניזוק, ומאידך גיסא, קיימת זכות החזרה מול המזיק. ודוק, אין חולק כי בחינת סיווג התשלומים, האם עניינם תשלום פנסיוני או ביטוחי תעשה על פי בחינה מהותית ולא בחינה פורמלית. כך זהותו של המשלם איננה מכריעה מהו אופי התשלום, אלא בחינת ההסדרים החוזיים שבין הצדדים.
3. האם עסקינן בהסדר ביטוחי - המזכה את הנפגע בפיצוי כפול - או שמא עסקינן בהסדר פנסיוני, המעניק פיצוי אחד וזכות שיפוי למיטיבה - קרן הפנסיה.
4. הנימוקים לקביעה כי מדובר בחוזה פנסיוני.הסדר ביטוחי הוא הסדר עסקי, חברת הביטוח לוקחת על עצמה את הסיכון אם יתרחש האירוע הביטוחי, ותמורת זאת היא גובה את דמי הפרמיה. פנסיה לעומת זאת, נושאת אופי סוציאלי ועל-כן מוסדרת באופן אחר ובחוקים אחרים. הדגש, לפי גישה זאת, על מהותה של מקפת בהיותה תאגיד המבטח את חבריו בלבד.
5. הנימוקים לקביעה כי מדובר בחוזה ביטוחי: מהות קרן הפנסיה עניינה בחלק מתנאי העבודה אשר למעשה נכפים על העובד, בניגוד לחוזה ביטוח התלוי ברצון המבוטח. איפיונו של חוזה הביטוח, להבדיל מחוזה פנסיוני, בתשלום ע"י המבוטח בלבד, ללא זיקה הכרחית לתשלום מעביד, תלוי ברצונו של המבוטח. מכאן, שאם התקיימו אותם אלמנטים שבמהותם מאפיינים ביטוח, אף אם מדובר בקרן פנסיה, דינם של התשלומים כתשלומי ביטוח. הדגש בהתאם לגישה זאת, על מעמדו של הנפגע מול הקרן.
6. נקבע כי יש להעדיף את הגישה השנייה, לפיה מדובר בחוזה ביטוחי. מדובר בכספים - פרמיה, שהמנוח שילם משך השנים, בידיעה ברורה כי יקבל את אשר הובטח ומבלי ששם כספו על קרן הצבי. אם נקבל קביעת בית משפט קמא, לא רק שעצם עריכת הביטוח תגרום לכך שהתלויים יפסידו סכומים אלו, כתשלום חד פעמי, אלא שהתלויים יקבלו תשלומים עתיים בלבד ולמעשה מי שיהנה בפועל מאותו ביטוח שערך המנוח, לא יהיו תלוייו אלא מקפת. בלשון אחרת, בחינת המנוח ושאיריו, כאילו לא ערך כלל ביטוח. מבחינת ה"מבוטח" אין כל הבדל בהקשר לענייננו, בין ביטוח בחברת ביטוח לבין ביטוח בקרן פנסיה.
כב' הש' שנלר,כב' הש' ורדי, כב' הש' לבהר שרון
02.09.2009
העובדות:
1. המנוח נהרג בתאונת דרכים ביום 15.10.2001. המערערים (האלמנה וילדיו הקטינים), הם שאיריו של המנוח, הגישו תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 נגד המשיבות. במהלך הדיונים בתיק העיקרי התברר למשיבות כי המנוח היה חבר במקפת, וכי מקפת משלמת למערערים עקב פטירתו תשלומים כשאירים (להלן - תשלומי הפנסיה). במטרה למנוע מצב של פיצוי כפול (למערערים ולמקפת) הגישו המשיבות תובענה בדרך של טען ביניים וביקשו כי בית משפט קמא יקבע למי עליהן לשלם את תשלומי הפנסיה. השאלה הייתה שאלה של פרשנות: כיצד יש לסווג את המערכת החוזית שבין המנוח לבין מקפת, האם כחוזה ביטוח או כחוזה פנסיוני. בית משפט קמא, הגיע למסקנה כי המדובר הוא בחוזה פנסיוני, וככזה על המשיבות לשלם את הכספים למקפת ולא למערערים.
החלטה:
2. תשלומי הפנסיה המגיעים לנפגע אינם בבחינת חוזה ביטוח, ועל-כן מחד גיסא, יש לנכות סכומים אלה מסכום הפיצויים שנפסק לטובתו של הניזוק, ומאידך גיסא, קיימת זכות החזרה מול המזיק. ודוק, אין חולק כי בחינת סיווג התשלומים, האם עניינם תשלום פנסיוני או ביטוחי תעשה על פי בחינה מהותית ולא בחינה פורמלית. כך זהותו של המשלם איננה מכריעה מהו אופי התשלום, אלא בחינת ההסדרים החוזיים שבין הצדדים.
3. האם עסקינן בהסדר ביטוחי - המזכה את הנפגע בפיצוי כפול - או שמא עסקינן בהסדר פנסיוני, המעניק פיצוי אחד וזכות שיפוי למיטיבה - קרן הפנסיה.
4. הנימוקים לקביעה כי מדובר בחוזה פנסיוני.הסדר ביטוחי הוא הסדר עסקי, חברת הביטוח לוקחת על עצמה את הסיכון אם יתרחש האירוע הביטוחי, ותמורת זאת היא גובה את דמי הפרמיה. פנסיה לעומת זאת, נושאת אופי סוציאלי ועל-כן מוסדרת באופן אחר ובחוקים אחרים. הדגש, לפי גישה זאת, על מהותה של מקפת בהיותה תאגיד המבטח את חבריו בלבד.
5. הנימוקים לקביעה כי מדובר בחוזה ביטוחי: מהות קרן הפנסיה עניינה בחלק מתנאי העבודה אשר למעשה נכפים על העובד, בניגוד לחוזה ביטוח התלוי ברצון המבוטח. איפיונו של חוזה הביטוח, להבדיל מחוזה פנסיוני, בתשלום ע"י המבוטח בלבד, ללא זיקה הכרחית לתשלום מעביד, תלוי ברצונו של המבוטח. מכאן, שאם התקיימו אותם אלמנטים שבמהותם מאפיינים ביטוח, אף אם מדובר בקרן פנסיה, דינם של התשלומים כתשלומי ביטוח. הדגש בהתאם לגישה זאת, על מעמדו של הנפגע מול הקרן.
6. נקבע כי יש להעדיף את הגישה השנייה, לפיה מדובר בחוזה ביטוחי. מדובר בכספים - פרמיה, שהמנוח שילם משך השנים, בידיעה ברורה כי יקבל את אשר הובטח ומבלי ששם כספו על קרן הצבי. אם נקבל קביעת בית משפט קמא, לא רק שעצם עריכת הביטוח תגרום לכך שהתלויים יפסידו סכומים אלו, כתשלום חד פעמי, אלא שהתלויים יקבלו תשלומים עתיים בלבד ולמעשה מי שיהנה בפועל מאותו ביטוח שערך המנוח, לא יהיו תלוייו אלא מקפת. בלשון אחרת, בחינת המנוח ושאיריו, כאילו לא ערך כלל ביטוח. מבחינת ה"מבוטח" אין כל הבדל בהקשר לענייננו, בין ביטוח בחברת ביטוח לבין ביטוח בקרן פנסיה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
